הבעייה 

שני העמים יושבים באותה הארץ שנים רבות ושניהם רואים בה את מולדתם.

שני העמים מעוניינים לשמור על זהותם הייחודית. הפרדה מוחלטת ביניהם היא בלתי אפשרית. פתרון קבע איננו אפשרי כרגע והלוחמה נמשכת. נדרשת תקופת פיוס. מלחמת 48 גבתה וגובה מחיר עצום מהיישוב הפלסטיני בארץ ישראל. הכרה פיצוי וכבוד הדדי הם המפתחות העיקריים של הפיוס לארץ ישראל. עבודה יומיומית יחד על פרויקטים משותפים תשכך את מוקדי הסכסוך, תקרב פיוס ותסדיר מערכת שתייצר פתרון מדיני.    

הפרוייקטים המשותפים יכללו: יישוב פליטים בישובי קבע, חינוך לפיוס, פיתוח כלכלי מואץ. תשתיות מים, אוויר, ביוב, פסולת,  תעבורה, תקשורת, אנרגיה, בריאות, נגישות לנמלי-ים ואוויר.

תמצית הפתרון

הפתרון לסכסוך ימומש בשני שלבים.

שלב-א' פיוס וכבוד הדדי.

חתימה על הסכמות מסגרת לסיום הסכסוך ללא מימוש. ההסכמות מאפשרות בהמשך את כל האופציות המדיניות לסיום הסכסוך. 

הקמת מסגרת של שותפות והפעלתה

שלב-ב' הסכם קבע.

התווית הסכם הקבע או המשך מסגרת השותפות.

משאל עם וחתימה.

 מהות השותפות

שותפות זו הינה מערכת  ישראלית-פלסטינית  שייעודה שמירת הסטטוס קוו, הכנת הצדדים להסכם קבע של שלום בכל אחת מהאופציות העתידיות. מימוש של הפסקת אש. שיתוף במערכת הכלכלית, החינוכית והמשפטית. פיתוח מואץ ובניית אמון באמצעות הפרוייקטים המשותפים. הפרוייקטים יבוצעו באמצעות מנהלות משותפות, למשל: נושא החינוך ינוהל באמצעות מינהלת משותפת שתוקם באחריות משרד החינוך הישראלי ומשרד החינוך הפלסטיני. באופן דומה נושאי בריאות, שיכון, תחבורה, כלכלה, תיירות, חקלאות, תעשייה, אנרגיה ועוד. 

השותפות תזכה לאמון , תמיכה ומימון  בינלאומי. השותפות היא מסגרת הסדרה אזרחית שתכלול את ישראל ופלסטין. בתום תקופת השותפות ניתן יהיה בנקל לעבור משותפות להפרדה מוחלטת לשתי מדינות, מדינה אחת, אחר או להמשיך ולהישאר במסגרת השותפות.

הסכמות מסגרת לסיום הסכסוך  בשלב ב' 

ההסכמות יושגו כבר בשלב א'. ההסכמות ימומשו בפועל רק לאחר בחירת הסכם הקבע שבשלב ב' 

התיישבות וגבולות (שלב ב')

ההסכמות בסעיף זה רלבנטיות למקרה ויוחלט על פתרון של הפרדה.

הגבולות בין המדינות/יישויות יתבססו על "הקו הירוק" עם תיקוני גבול וחילופי שטחים, במסגרתם יסופחו לישראל גושי ההתיישבות הגדולים.

שטחי היישובים היהודים שבשטח פלסטין יקוזזו עם שטחים בישראל. לא תהיה הזזה בכפייה של יישובים קיימים.

תושבים ישראלים שירצו להתפנות לשטח ישראל יקבלו פיצוי כספי.  

ישראלים שיבחרו להישאר  מחוץ לגושים יהיו אזרחי ישראל, במעמד תושב/אזרח בפלסטין.

מוסדות השותפות (שלב א')   

היחסים בין המדינות/ישויות יתבססו על אמנת השותפות.

קיום האמנה יובטח באמצעות בית דין/גישור משותף שיוקם באחריות משרד המשפטים הישראלי ומשרד המשפטים הפלסטיני. בית הדין יהיה בעל מעמד במערכת המשפט העצמאית של כל מדינה/יישות בנפרד. במסגרת בית הדין ישולבו גם חכמי-דת. 

התקנות של האמנה המשותפת ינוסחו על ידי משרדי המשפטים ויאושרו ע"י כל מדינה/יישות בנפרד. תקנות האמנה הן בנוסח הצעה זו. התקנות יעודכנו כל שבע שנים.

מוסדות השותפות יתבססו על מינהלות שיוקמו ע"י המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים הישראלים והפלסטינאים. המנהלות יטפלו בפרויקטים המשותפים. כל המנהלות יאוישו ע"י ישראלים ופלסטינים במשותף. 

פליטים ונפגעים (שלב ב')

לפליטים הפלסטינים שמחוץ לפלסטין תהיה זכות שיבה בסיסית למדינה הפלסטינית או במקרים מיוחדים מאוד לישראל. באישור ישראל ופלסטין.

ניתן יהיה להמיר את זכות השיבה  בפיצוי כספי או בשיקום במקום המגורים הנוכחי.

השותפות תטפל גם בפיצויים עבור הפליטים היהודים שגורשו ממדינות ערב.

במסגרת בית הדין המשותף תתאפשרנה, בקשות פיצוי לנפגעי העימות ויקוימו וועדות פיוס וגישור. 

ירושלים  

ירושלים היא מושא תפילותיו של העם היהודי אלפי שנה. ירושלים מקודשת ליהדות לנצרות ולאיסלאם.

ירושלים כולה תהיה משכן מוסדות השותפות. (שלב ב' פתרון של הפרדה) ירושלים המערבית היא בירת ישראל. ירושלים המזרחית (ללא העיר העתיקה) היא בירת פלסטין. תושבי מזרח ירושלים יוכלו לבחור בין אזרחות ישראלית לאזרחות פלסטינית. שכונות בעלות רוב ישראלי ישויכו לישראל. לשתי הבירות תהיה מסגרת גג מתאמת.

האתרים הקדושים יהיו באחריות הפעלתית עפ"י הזיקה הדתית. הריבונות של ישראל על העיר העתיקה תישמר.

(שלב ב') רחבת הר הבית (ללא הכותל) תהיה בריבונות משותפת של ישראל ירדן/פלסטין. (שלב א') ברחבה תתאפשר הפרדה מרחבית, כדוגמת ההפרדה בבתי הכנסת. זכויות ביקור לכל. זכויות תפילה רק למוסלמים בהסדר שמתעדכן כל שבע שנים. הכותל בריבונות ישראל.

ביטחון 

(שלב א') השמירה החיצונית על כל העיר העתיקה תתבצע באמצעות משמר משותף באחריות ישראל. (שלב א') השמירה על רחבת הר הבית תהיה באמצעות משמר משותף באחריות ישראל-ירדן/פלסטין.   (שלב ב' פתרון של הפרדה) השמירה על אתרים קדושים שבשטח פלסטין תהיה באמצעות משמר משותף באחריות פלסטין.  

(שלב א') גבולות חיצוניים של ישראל יישמרו ע"י צה"ל. גבולות חיצוניים של  פלסטין (למשל, בקעת הירדן) יישמרו ע"י משמר גבול משותף באחריות ישראל. אבטחת הישובים היהודים תתבצע ע"י צה"ל. כמו גם קיום שמירה ותפעול של תחנות אתרעה.  (שלב ב' ) תחתם ברית הגנה בין כל מרכיבי השותפות וייאספו כל כלי הנשק הבלתי חוקיים  

כל מדינה/יישות אחראית על הסדר והיציבות בתחומה. פלסטין תישאר מפורזת.

היישום

היישום של השלבים הראשונים של שלב א' מתחיל כבר היום.

שלב א' – פיוס וכבוד הדדי

חתימה על הסכמות מסגרת לסיום הסכסוך ללא מימוש. ההסכמות מאפשרות את כל האופציות המדיניות, בהמשך.

ניסוח אמנת השותפות ,כדוגמת מסמך זה,  ואישורה.

הקמת מסגרת השותפות והפעלתה.

הפסקת אש והקפאת המצב הקיים. אישורי בנייה כמענה לגידול הטבעי וליישוב הפליטים.

יישובי קבע למחנות הפליטים שבפלסטין. פיתוח ומיגון תעבורה. פיתוח חיץ גבול חכם.

פתיחת חסמי תעבורה. הוספה מסיבית של מעברים ובידוק אוטומטי. ייעול מתן אישורי עבודה.

הקמת מוסדות השותפות. מנהלות ביצוע משותפות באחריות משרדי הממשלה הרלוונטיים בישראל ובפלסטין. החלטות במנהלת על בסיס הסכמה מלאה של כל צד. הפרוייקטים מיועדים לרווחת כל תושבי איו"ש / עזה ולקידום התנאים המתלים לשלום. 

הקמת חיל-משמר משותף בהר הבית. 

יישום כל סעיפי שלב א' לעיל. 

התנעה של הפרויקטים המשותפים 

התאמה של מערכות החינוך וספרי הלימוד להכרה וכבוד הדדי.לימודי ערבית,עברית-חובה

הקמת בית-דין/גישור משותף. להגדרה ושמירה על העקרונות לאי-האלימות.

רישום בטאבו של נכסים פרטיים. תוקף תקופת השותפות הוא שבע שנים. לאחריהן עוברים לשלב ב'.

שלב ב' –  הסכם שלום

קיום תנאים מתלים ,מתואר מטה.

הפסקה מוחלטת של הסתה ולוחמה הדדית.

איסוף נשק לא חוקי.

ניסוח מפורט של הסכם השלום. מדינה אחת, פדרציה, קונפדרציה , שתי מדינות, אוטונומיה, אחר או המשך/שדרוג השותפות הזו לתקופה נוספת. אישור ההסכם במשאל-עם .

צירוף חבלי עזה להסכם באופן עצמאי /  במשולב עם יו"ש.

חתימה על הסכם קבע של שלום  בין כל חברי השותפות (כולל חבלי עזה).

יישום כל סעיפי שלב ב' לעיל. 

שחרור מדורג של אסירים. השבה של נעדרים ושבויים.

דילול מדורג של כוחות צה"ל מהישות הפלסטינית.

סיכום
    זה בידיים שלנו.