1.הבעיה

שני העמים יושבים באותה הארץ שנים רבות ושניהם רואים בה את מולדתם.

שני העמים מעוניינים לשמור על זהותם הייחודית. מירקם החיים המשותף איננו מאפשר הפרדה מוחלטת.  פתרון קבע איננו אפשרי כרגע והלוחמה נמשכת. נדרש תהליך מובנה וארוך טווח של פיוס. מלחמת 48 גבתה וגובה מחיר עצום מהיישוב הפלסטיני בארץ ישראל. הכרה פיצוי וכבוד הדדי הם המפתחות העיקריים של הפיוס לארץ ישראל. שיתוף פעולה ועבודה יומיומית יחד כתף אל כתף תשכך את מוקדי הסכסוך, תקרב פיוס ותסדיר מערכת מדינית ברת קיימא. הפתרון המדיני שאנחנו מציעים הוא קונפדרציה מופרדת. בפועל שלום פונקציונלי עם הפרדה דמוגרפית – להלן השותפות. בשלב א' השותפות תנוהל תחת מסגרת בינלאומית בראשות ארה"ב וסעודיה . בשלב ב' השותפות תנוהל באופן עצמאי ע"י ישראל ופלסטין.

המודל יוצא מתוך נקודת הנחה שהפרדה דמוגרפית היא צורך ביטחוני וזהותי חיוני וקיומי אבל אין ,כרגע, היתכנות ביטחונית, כלכלית ומדינית למדינה פלסטינית עצמאית לחלוטין. המודל שואב השראה מהאיחוד האירופי במבנה הכלכלי שלו, אך בניגוד אליו שומר על גבולות סגורים הרמטית למעבר של אוכלוסיות. האיחוד האירופי עצמו התחיל בעבר כ"קהילת הפחם והפלדה" – שהיה בפועל שיתוף פעולה כלכלי צר בין אויבות מרות (צרפת וגרמניה, 1952) על מנת  למנוע התפרצות נוספת של אלימות ביניהן. באופן דומה, הבלוק הכלכלי באירופה של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג (1960).  המודל עולה גם בקנה אחד עם פרוטוקול פריז (אוסלו, 1994) שרלוונטי עד היום ליחסים שבין ישראל לרשות הפלסטינאית.

2. העקרונות המנחים של השותפות

​ המבנה המדיני של השותפות: חיבור בין שתי מדינות ריבוניות

​הכרה בשתי ישויות ריבוניות נפרדות – ישראל ופלסטין – שפועלות תחת מעטפת קונפדרטיבית משותפת.

​לישראל תהיה שליטה ביטחונית מלאה במעטפת החיצונית (גבולות המעטפת, מרחב אווירי וימי)

​הקמה של מוסדות על-לאומיים במודל של האיחוד האירופי, כגון: בית דין , בנק מרכזי, משרדי כלכלה, שיכון, איכות סביבה, חינוך ואחרים. המשרדים ינהלו את המשאבים המשותפים ואת עקרונות הליבה המשותפים במוסדות החינוך ובמערכות המשפט,

​המבנה הכלכלי: שוק משותף ותלות הדדית

​ מדיניות סחר חוץ אחידה לשני הצדדים. איחוד מכסים. סחורות עוברות בחופשיות בין הישויות בכפוף לבדיקה ביטחונית וטכנולוגית במעברים.

​ שימוש במטבע משותף. ניהול ופיקוח מוניטרי מרכזי המבטיח יציבות ומונע קריסה כלכלית של הצד הפלסטיני.

תקינה אחידה: יצירת מנגנון משותף שקובע תקנים למוצרים, בריאות ואיכות סביבה, כדי שמוצר המיוצר בצד אחד יוכל להימכר בצד השני ללא חסמים בירוקרטיים.

​ ניהול משותף של תשתיות קריטיות (התפלה, תחנות כוח, נמל ימי בעזה, ואזורי תעשייה בקווי התפר) במודל אזורי שיוצר תלות הדדית.

​ המבנה הדמוגרפי: "קיר ברזל" דמוגרפי (הפרדה לתמיד)

​ בניגוד למודל האירופי, הגבול בין המדינות נשאר סגור לתנועת חופשית של אנשים. אזרחות או תושבות במדינה אחת אינה מקנה זכויות בצד השני.

​ עיגון חוקתי באמנת הקונפדרציה הקובע כי לא יתאפשר עירוב דמוגרפי או איחוד משפחות חוצה גבולות באופן קבוע.

​​המבנה הבטחוני

​הגבול הסגור מוחזק באמצעות עליונות טכנולוגית וצבאית של ישראל.

​העוצמה הביטחונית והשיתוף הכלכלי משמשים כ"תעודת ביטוח" לקיום היציבות וריסון האלימות. הפרת השקט עלולה להוביל לפגיעה בעורקים הכלכליים (נמלים, חשמל, כספים, מים) .

​המודל ייושם ביהודה ושומרון וברצועת עזה כאחד במסגרת של מדינת פלסטין.

3. ההתפתחות של השותפות

שותפות זו הינה ,קודם כל, מערכת  ישראלית-פלסטינית  לבניית אמון ,שמירת הסטטוס קוו, הכנת הצדדים להסכם קבע של שלום וייצוב הפסקת אש. 

השותפות תזכה לאמון , תמיכה, פיקוח, ומימון  בינלאומי.  השותפות תתפתח בשני שלבים בשלב א' תחת המסגרת של מועצת שלום (או הברית האזורית) בראשות ארה"ב וסעודיה. בשלב השני  הסכם קבע של שלום, עצמאי.  

​השלב הראשון מבוסס על חסות בינלאומית.

​ ההנחה היא שלאורך הזמן ,הפעילות המשותפת במסגרת השותפות, ההכרה בסבל, הפיצוי, השגשוג והיציבות יקדמו את הפיוס, יורידו  את מפלס השנאה ויאפשרו מעבר לשלום  קבע עצמאי ויציב (שלב ב').

​

4. הסכמות המסגרת לסיום הסכסוך

הסכמות מסגרת יושגו כבר בשלב הראשון. חלק מההסכמות ימומשו מייד וחלק רק בהמשך ובאופן מדורג. 

התיישבות וגבולות

הגבולות בין המדינות יתבססו על "הקו הירוק" עם תיקוני גבול וחילופי שטחים, במסגרתם יסופחו לישראל גושי ההתיישבות הגדולים.

ההיפרדות בין ישראל לפלסטין תתקיים תחת העיקרון של: מה שניתן להפריד , מפרידים .

מה שלא ניתן להפרדה משתפים תחת הפיקוח של השותפות.

שטחי היישובים היהודים שבשטח פלסטין יקוזזו עם שטחים בישראל. לא תהיה הזזה בכפייה של יישובים קיימים

תושבים ישראלים שירצו להתפנות לשטח ישראל יקבלו פיצוי כספי  

ישראלים שיבחרו להישאר  בפלסטין יהיו אזרחי ישראל, במעמד תושב/אזרח בפלסטין .

מוסדות השותפות    

היחסים בין המדינות/ישויות יתבססו על אמנת השותפות (חוקה)

קיום האמנה יובטח  באמצעות הפיקוח הבינלאומי.  יוקם בית דין/גישור משותף. בית הדין יהיה בעל מעמד במערכת המשפט העצמאית של כל מדינה/ישות בנפרד. במסגרת בית הדין ישולבו גם חכמי-דת. בית הדין יישען על חוקת השותפות שתהיה דמוקרטית – מהותית, שומרת זכויות פרט ושוחרת שלום. בית הדין יהיה מוסמך לפתור גם סכסוכים עסקיים בין חברות ופרטים משתי המדינות.

מוסדות השותפות יכללו : בית דין , בנק מרכזי, משרדי כלכלה, שיכון, איכות סביבה, חינוך ואחרים. המשרדים ינהלו את המשאבים המשותפים ופרויקטים  משותפים בתחומים של: יישוב פליטים ביישובי קבע, חינוך לפיוס, אמנה משותפת לזכויות אדם, תשתיות מים, אוויר, ביוב, פסולת,  תעבורה, תקשורת, אנרגיה, בריאות ונגישות לנמלי-ים ואוויר. 

פליטים ונפגעים

לפליטים הפלסטינים שמחוץ לפלסטין תהיה זכות שיבה בסיסית למדינה הפלסטינית או במקרים מיוחדים מאוד לישראל, באישור ישראל ופלסטין. קצב שיעור ההגירה לפלסטין יהיה מפוקח.

ניתן יהיה להמיר את זכות השיבה  בפיצוי כספי או בשיקום במקום המגורים הנוכחי

השותפות תטפל גם בפיצויים עבור הפליטים היהודים שגורשו ממדינות ערב

במסגרת בית הדין המשותף תתאפשרנה, בקשות פיצוי לנפגעי העימות ויקוימו וועדות פיוס וגישור 

ירושלים  

ירושלים היא מושא תפילותיו של העם היהודי אלפי שנה. ירושלים מקודשת ליהדות לנצרות ולאסלאם

ירושלים כולה תהיה משכן מוסדות השותפות. ירושלים המערבית היא בירת ישראל. ירושלים המזרחית (ללא העיר העתיקה) היא בירת פלסטין. תושבי מזרח ירושלים יוכלו לבחור בין אזרחות ישראלית לאזרחות פלסטינית. שכונות בעלות רוב ישראלי ישויכו לישראל. לשתי הבירות תהיה מסגרת גג מתאמת במסגרת השותפות.

האתרים הקדושים יהיו באחריות הפעלתית עפ"י הזיקה הדתית. הריבונות של ישראל על העיר העתיקה תישמר.

רחבת הר הבית (ללא הכותל) תהיה בריבונות משותפת תחת המסגרת של השותפות. ברחבה תתאפשר הפרדה מרחבית, כדוגמת ההפרדה בבתי הכנסת. זכויות ביקור לכל. זכויות תפילה רק למוסלמים. הכותל בריבונות ישראל.

ביטחון 

השמירה החיצונית על כל העיר העתיקה תתבצע באמצעות משמר משותף באחריות השותפות. השמירה על רחבת הר הבית תהיה באמצעות משמר משותף באחריות השותפות. השמירה על אתרים קדושים לישראל שבשטח פלסטין תהיה באמצעות משמר משותף באחריות השותפות.  

גבולות חיצוניים של ישראל יישמרו ע"י צה"ל. גבולות חיצוניים של  פלסטין (למשל, בקעת הירדן) יישמרו ע"י משמר גבול משותף באחריות ישראל. אבטחת הישובים היהודים בפלסטין תתבצע ע"י צה"ל. כמו גם קיום שמירה ותפעול של תחנות אתראה.  ברית הגנה תיחתם בין כל מרכיבי השותפות תחת המסגרת של השותפות. ייאספו כל כלי הנשק הבלתי חוקיים.  

כל מדינה/יישות אחראית על הסדר והיציבות בתחומה, תחת המסגרת של השותפות. פלסטין תישאר מפורזת.

5. היישום

שלב א' – קונפדרציה מופרדת ומפוקחת ע"י גורם בינלאומי.

המעבר מהמצב כיום למצב של שותפות יתרחש לאורך זמן ובאופן  מדורג, בהתאם לשלבים הבאים.

חתימה על הסכמות מסגרת לסיום הסכסוך ללא מימוש מיידי.

ניסוח אמנת השותפות (חוקה) ואישורה

רפורמה מהותית במוסדות הישות הפלסטינית והפעלתה בכל שטחי עזה ויו"ש.

הקמת מסגרת השותפות והפעלתה.

הפסקת אש והקפאת המצב הקיים. מתן אישורי בנייה כמענה לגידול הטבעי וליישוב הפליטים.

יישובי קבע למחנות הפליטים שבפלסטין. פיתוח ומיגון תעבורה. פיתוח חיץ גבול חכם.

פתיחת חסמי תעבורה. הוספה מסיבית של מעברים ובידוק אוטומטי. ייעול מתן אישורי עבודה.

הקמת מוסדות השותפות לרווחת כל תושבי יהודה ושומרון / עזה ולקידום התנאים המתלים לשלום. 

בהמשך, הקמה של חיל-המשמר המשותף.  

התנעה של הפרויקטים המשותפים

התאמה של מערכות החינוך וספרי הלימוד להכרה וכבוד הדדי. לימודי ערבית / עברית – חובה.

הקמת בית-דין/גישור משותף, להגדרה ושמירה על העקרונות לאי-האלימות ועל זכויות האזרח.

רישום בטאבו של נכסים פרטיים. תוקף תקופת השותפות של שלב א' יהיה כשבע שנים.

לאחריהן עוברים לשלב ב'.

שלב ב' –  הסכם שלום

קיום תנאים מתלים ,כמתואר מטה.

השלמת ביצוע של כל סעיפי שלב א' שצוינו לעיל.

הפסקה מוחלטת של הסתה ולוחמה הדדית.

איסוף נשק לא חוקי.

סימון סופי של הגבולות והסדרי הריבונות וניסוח מפורט של הסכם השלום.

חתימה על הסכם קבע של שלום  בין כל חברי השותפות (כולל עזה).

העברת השליטה בקונפדרציה המופרדת לידי ישראל ופלסטין.

שחרור מדורג של אסירים, השבה של נעדרים ושבויים. ולבסוף דילול מדורג של כוחות צה"ל מהישות הפלסטינית.

6. סיכום

​ הפרדה בין ישראל לפלסטין היא צורך קיומי משיקולי זהות, אי-אלימות, ושמירה על זכויות אדם. ההפרדה איננה ישימה היום בהיעדר היתכנות ביטחונית, כלכלית ומדינית למדינה פלסטינית עצמאית . המודל שאנחנו מציעים מתווה דרך להפשרת הלבבות. יציבות כלכלית , מדינית וביטחונית לישראל ולפלסטין גם יחד. מסלול שעובר דרך עבודה משותפת כתף אל כתף של ישראלים ופלסטינאים תחת המעטפת של הקונפדרציה המופרדת. מסלול שכולל שינויים הדדיים במערכות החינוך והמשפט, שדרוג רמת החיים וטיפוח של מעמד ביניים רחב וחזק שיתרום לשמירה על היציבות ואי האלימות. פיוס, תקווה ושגשוג לשני הצדדים, יחליפו את המלחמה ואת שפיכות הדמים.

    זה  בידיים שלנו, בואו ונעשה את זה. ​

​